את הפוסט הזה חיכיתי לכתוב כמעט עשר שנים. כותבת זאת וחושבת כמה שזה מרגש אותי לראות את המשפט הזה כתוב שחור על גבי לבן. אחרי עשר שנים של עבודה בבנק כמהנדסת תעשיה וניהול, יצאתי לעצמאות בשביל לעשות רק את מה שאני אוהבת ולהגשים את החלומות שלי. כשכתבתי על כך בפייסבוק (בפוסט ספונטני באמצע הלילה), רבים הגיבו לי שאני אמיצה. עדיין תוהה לגבי...
ללידה של עלמה, הבכורה שלי, הגעתי קלולס. כלומר חשבתי שאני יודעת המון, הרי עשינו קורס הכנה ללידה, תרגלנו נשימות, קראתי ספרים, פוסטים בפייסבוק ואפילו את הלוחשת לתינוקות (מזל שנפרדתי מהספר מאז). חשבתי שאני באה ללידה ״לחוות חוויה״ ואחר כך עלמה ״תצטרף לחיים שלנו״. דמיינתי את ההורות שלנו כהרמוניה מושלמת ודימויים של ריחוף בעננים מרוב אושר ואהבה לא היו זרים למוח ההורמונלי שלי....
הפוסט הזה היה אמור להיות פוסט המלצות למוצרים שבחרתי בקפידה לקראת הלידה השניה. מה שקרה בפועל זה שהתחלתי לכתוב ויצא משהו אחר לגמרי - צללתי לתוך מחשבות על ההסתגלות להורות, מה למדתי מאז הלידה של עלמה, מתי יצאתי מההלם הראשוני ומה הייתי עושה אחרת. אני חושבת שלפחות חלק מהתובנות האלה יכולות לסייע ואולי אף להוריד את מפלס החרדה לאמהות צעירות. אני...
הריון שני, בואו נדבר על זה. אולי זו רק אני, אולי אצל נשים אחרות זה אחרת, אבל ההריון השני קשה לי בהרבה. איך מחלקים אהבה לשניים? איך נותנים תשומת לב לשתי בנות אחרי שעלמה היא כל עולמי כבר מעל שלוש שנים? בתור אחות בכורה השאלות האלה מטרידות אותי כנראה אף יותר מהרגיל. אני זוכרת כמה קשה היה לי בתור ילדה בת ארבע וחצי...
יש לכן תכשיטים ישנים עם ערך סנטימנטלי ששוכבים עמוק בארון ולא רואים אור יום? אולי כאלה שקיבלתן מאדם אהוב? כאלה שמעלים זכרונות ישנים? אם כן הפוסט הזה בשבילכן. אתחיל מההתחלה ואחזור אחורה בזמן היתה לי סבתא אהובה, סבתא נדיה, אמא של אמא שלי. יש לי כל כך הרבה זכרונות נפלאים ממנה. היא היתה קרן האור שלי בתקופה בה אימי נפטרה ואין כמעט...
אקדים בהתנצלות בפני כל מי שצמה ביום כיפור - הפוסט הזה לא הולך להיות על סליחות וחשבון נפש, למעשה זו ההתנצלות היחידה שתופיע בו. לעומת זאת יופיעו בו - תמונות של ילדות מחייכות, שקיעות, טיולים על כבישים, הורים נינוחים ובטן אחת בחודש חמישי (שלי). אך לפני כך, הבהרה קטנה בכל זאת: לא ארחיב על ה״אני מאמין שלי״ בנוגע ליום כיפור או בכלל...
במקור זה היה אמור להיות פוסט של שיתוף פעולה עם מותג התיקים Nutopa של שרון מורגשנטרן. ובאמת שלקח לי שניות ספורות להחליט שהתיקים של שרון מדהימים בעיניי. יש בהם שיק עם טוויסט רוקיסטי, הם איכותיים ועשויים בעבודת יד. בדיוק מהמותגים הישראלים שאני אוהבת לכתוב עליהם - קטנים, יחודיים ורגע לפני הפריצה. אמרתי ליעל רוזנולד יניב שחיברה ביננו שאני לגמרי בעניין ושאשמח...
אוגוסט נגמר וזה הזמן לצאת מהמחילה שלי (כלומר מהג׳ימבורי), לנשום קצת אוויר של תחילת סתיו (היוש חלומות באספמיה), להתחיל שגרה חדשה (גן חדש, אני משקשקת) וגם לחזור לכתוב. וואו, כמה התגעגעתי ללכתוב. חולקת בזהירות: פרט לחופש שהיה מעייף במיוחד (פעילויות כיפיות לעלמה ומתישות בשבילי), בחודשים האחרונים קורים בחיי שני דברים משמעותיים, מרגשים, מלחיצים ומדהימים במיוחד. הבעיה היא שאני לא יכולה לדבר עליהם, עדיין....
בואו נדבר על בחירות, אלה המרכיבות את החיים, רגע אחרי רגע. אני מאמינה שאנחנו מנווטות את החיים שלנו לפי הבחירות שאנחנו עושות - מהבחירות הקטנות והיומיומיות ועד הבחירות הגדולות ומשנות הגורל, שלעתים מצריכות לא מעט אומץ ואמונה בעצמנו. מצרפת מחשבות על בחירות קטנות כגדולות שמעסיקות אותי מדי יום (לא בהכרח בסדר החשיבות). מוזמנות להזדהות ו/ או לחלוק את הבחירות שלכן: - לקום עם הצלצול הראשון...
ברוך שעשני אישה. כי ניתנה לי הזכות להיות אמא. אגב, גם אבא זה לגמרי מגניב. ואם הייתי גבר, הייתי מודה על הזכות להיות אבא. כי אני הולכת אחרי החלומות שלי. וההשראה לכך מגיעה מאנשים מדהימים שיצא לי להכיר, יותר ממחציתם - נשים. כי אני מצליחה לעשות אינספור משימות במקביל. כי אף פעם לא נתתי לעצמי הנחות רק כי אני אישה. כי למה בעצם? כי אני...