WhatsApp Image 2019-05-09 at 15.56.32 (1)

כשאבא הוא גם אמא – זכרונות של חופש ממציאות אחרת

הייתי בת שבע, אמא שלי נפטרה שנה קודם לכן ואבא שלי היה הכל בשבילי, גם אבא וגם אמא. אני זוכרת מעט מאוד מהתקופה ההיא, מניחה שמנגנון ההגנה שלי, כילדה שחוותה אובדן עצום, חסם את הזיכרון. אבל את האירוע הזה, מגיל שבע, אני זוכרת ברמה של מה לבשתי, איפה ישבתי ומה היה הריח באולם. היה חופש ואבא שלי לקח אותי להצגת ילדים....

4
להמשך קריאה

"דם, יזע ודמעות" – אין הצלחות מטאוריות

לעתים אני מקבלת תגובות של ״וואו איך הכל הולך לך ככה. איזה כיף לך, איזה מזל יש לך שאת עושה מה שאת אוהבת. איך יש לך כל כך הרבה עוקבים״. לפעמים אנשים שוכחים שאני חיה את העשיה שלי ועובדת בזה כמעט 24/7 כבר מעל עשור, תוך כדיי עבודה כשכירה בבנק (עד לפני שנתיים וחצי), תוך כדיי האמהות, עם הרבה עליות ומורדות,...

0
להמשך קריאה

Mom Traveling Alone – טיול בלוגרים לוילנה

itay magen bag

השורה התחתונה: את הפוסט הזה אני מתחילה כבלוגרית רצינית ומכובדת, שומרת פאסון, תרבותית ופיוטית ולאט לאט מדרדרת לשופינג, לבליסת מתוקים וחוזרת עם כמה קילוגרמים עודפים (עליי, לא במזוודה, חלילה). בעצם, מה שאני רוצה להגיד זה "OMG טסתי לבד! ישנתי! הבנות והבעל שרדו בלעדיי אאאאהההה". יש מצב שהייתי צריכה לקרוא לפוסט "תצבטו אותי"....

2
להמשך קריאה

בעוד 10 שנים אסתכל בתמונות האלה ולא אזכור 

בעוד 10 שנים אסתכל בתמונות האלה ולא אזכור את העייפות הכרונית, את התקופה הלחוצה, הדאגות והסטרס, את הקמטים (שבטח בעוד 10 שנים יצחיקו אותי), את 10 הקילו שלא ירדו, עדיין, אחרי שנתיים. את הקיטורים והבכי, הקנאה של הבנות האחת בשניה, הריבים על השוקולד שנאכל לא ברור על ידי מי, ה״אמא אמאאא אמאאאא״ שלא מספיק להדהד 24/7. את הצורך שלי להתחבא במטבח ולאכול דוריטוס בשקט, לבד, לפני...

0
להמשך קריאה

להתראות 2018 היית גם טובה, אבל אל תחזרי

גיליתי שאני יכולה להיות שמחה ואומללה כמעט בעת ובעונה אחת. למדתי לחיות בתוך מערבולת רגשית ולהמשיך לתפקד ולהיות מצוינת באספקטים אחרים. לא להתנתק לגמרי, אבל להתפקס על מה שחשוב באותו הרגע. גיליתי שאני לא בוכה מספיק....

6
להמשך קריאה