אהובה קטנה שלי, עוד יהיה טוב

אהובה קטנה שלי, אני רוצה שתגדלי למציאות טובה יותר. מציאות שאין בה אזעקות וטילים, מציאות בה אנשים מתייחסים אחד לשני בכבוד וחיים בשכנות טובה. מציאות בה תרגישי בנוח להיות ולעסוק בכל תחום שתבחרי, שתרגישי חופשיה להביע את דעתך בנועם ובלי לפחד. אני רוצה שתדעי שלא תמיד כולם יסכימו עם דעתך וזה בסדר גמור. לא חייבים להסכים, כן חייבים לכבד. זה נכון, לא...

0
להמשך קריאה

מכתב פתוח למציאות

שלום לך מציאות חדשה ומשוגעת. אתמול הרצת אותנו למקלט, אפילו הורדתי איזה 100 גרם. תודה באמת. היום בבוקר כבר הבנו את הקטע ויצאנו ברוגע לחדר המדרגות. זהו, את יכולה להתפכח ולהתחלף בחזרה לבועה הנעימה. בעצם, רגע. אם כבר את כזו הפכפכה, מה אכפת לך לעשות ג׳סטה ולהפוך לקצת יותר שפויה? באמת, אני לא מבקשת הרבה, רק שכולם יוכלו לחיות פה בשקט. לא...

0
להמשך קריאה

כזו אמא

צילום: מיכל אפרתי

מוקדש לעלמה. אמא שמתעניינת בך כל יום, גם כשתהיי גדולה. שמחבקת ומנשקת. שגורמת לך להיות שמחה וחייכנית. שתמיד כאן בשבילך. שתוכלי לשתף אותה בכל שמחה ובכל כאב. שתשמח יחד איתך על כל הצלחה, קטנה כגדולה. שתנחם אותך כשכואב. שתדע לשחרר כשצריך לשחרר. שתמלא לך את החדר במתנות ובלונים בכל יום הולדת ותגרום לך לזרוח משמחה והתרגשות. שתאחל לך הצלחה ותחזיק לך אצבעות בכל מבחן שאי פעם יהיה לך. שתכין לך...

0
להמשך קריאה

אמא

אמא שלי, היום אני יודעת. צילום: אבא

אקדים ואומר, יש לי אמא מאמצת ואני אוהבת אותה. הפוסט הזה קשור לאהבה אחרת - אהבה של ילדה קטנה לאמא שלה, לתחושה של געגוע, החמצה וזיכרון שהלך לאיבוד. זה לא פוסט עצוב, הוא מלא בתקווה ובאהבה חדשה. -------------------------------------- אני לא יודעת איך זה באמת מרגיש ״לאהוב אמא״. אמא שלי נפטרה כשהייתי בת שש ויש לי חור שחור בזיכרון מהתקופה הזו. כשהייתי בהריון עם...

3
להמשך קריאה