מה למדתי מהכישלונות שלי

חבר ראשון

מהחבר הראשון שלי בתיכון למדתי איזה קשר זוגי אני לא רוצה שיהיה לי, איך לא להתנהג, איך להציב גבולות ואיך לדעת לשים את עצמי במקום הראשון.

חבר ראשון

דינמיקה קבוצתית

הדינמיקה הקבוצתית בה נכשלתי במיונים לקורס קצינות עוד הדהדה לי במחשבות במשך שנים רבות. אכלתי את עצמי. איך זה שברגע האמת, בתור חיילת מצטיינת, השתתקתי והתבלבלתי דווקא במקום שהיה (נראה לי אז) כקריטי להצליח בו.

נכשלתי.

שנים אחרי, בדינמיקה קבוצתית אחרת (קונספט שאני בזה לו עד היום) ידעתי לשחק את המשחק, להיות נינוחה, עם ביטחון עצמי ובעיקר להבין שזה לא אומר כלום לגבי האדם והעובדת שאני.

הצטיינתי.

אודם אדום

תואר בהנדסה

בשנתיים הראשונות בתואר בהנדסה הרגשתי טיפשה. לא סבירה ובינונית, טיפשה. כל הפיזיקות והמתמטיקות נכנסו באוזן אחת והתאדו עוד לפני שהגיעו לאוזן השניה. עברתי בקושי, לעתים במועד ב׳ או ג׳.

סבלתי.

אך הקול הפנימי שלי, שאיכשהו הצליח להיות הגיוני, הזכיר לי שזה רק לימודים ושבעבודה אני אהיה מעולה. האמונה הזו החזיקה אותי.

ידעתי שהמטרה שלי לשנים הקרובות זה למצוא משרה שארוויח בה יפה ולא אהיה תלויה באף אחד.

דבר נוסף שהקול הפנימי שלי צדק לגביו זה טיימינג. האמנתי שבטיימינג הנכון, אני אשנה כיוון למה שאני באמת אוהבת. זה אומנם לקח שנים, אבל זה קרה.

onchiq

10 שנים של חיפוש

ואכן 10 שנים לקח לי להבין איך אני מתרגמת את הכישרון שלי לפרנסה. טעיתי הרבה פעמים בפרויקטים שלקחתי ובדיעבד היו לא נכונים עבורי, בתימחורים שגויים, בלקחת עבודה בחינם כי ״לא נעים לי״ ובלקבל לקוחות שלא מתאימים לי.

עם כל טעות כזו למדתי מה לא לעשות בפעם הבאה, זה עזר לי לדייק את הכיוון שכן נכון לי, למצוא את הנישה שלי, לגדול בה וגם להציב לעצמי מטרה לשנתיים הראשונות כבעלת עסק עצמאית לגמרי – להיות מומחית מספר אחת בארץ לאינסטגרם לעסקים.

פרח צבעוני

לקוחות לא מרוצים

שלושה לקוחות לא מרוצים לימדו אותי את השיעורים מהחשובים שהייתי צריכה ללמוד:

  • תמיד לתאם ציפיות מראש ולהגיד במפורש את המחיר. פלוס מע״מ.
  • לדייק את החומרים שלי ולדאוג להצגה ברמה הכי גבוהה.
  • לא לקחת לקוחות שתחושת הבטן שלי אומרת שהם לא נכונים לי.
  • לא להתנצל שלא לצורך, לא להקטין את עצמי. כן לקחת אחריות במקומות בהם טעיתי.

נוריות

אני עדיין נכשלת

טעיתי ואני עדיין טועה ונכשלת. נכשלת בלשמור על סבלנות אין קץ עם הבנות שלי, בלהיות אמפתית כשהחבית שלי מלאה, בלמצוא זמן לעצמי, בלתמרן בין העסק, הבית, ההורות והזוגיות.
אבל לצד הטעויות והכישלונות יש גם לא מעט הצלחות, קטנות וגדולות וחלקן הגדול הגיע דווקא בזכות אותם הכישלונות. אז אני שמחה בהם, הם גורמים לי להתפתח, להשתפר ולהיות קשובה יותר לעצמי.

אהבת אחיות

ועוד דבר מעניין קרה לי עכשיו, בעודי כותבת את הפוסט: הבנתי שהגיע הזמן שאשחרר את המטרה הישנה שלי – הצורך לא להיות תלויה באף אחד ולהתפרנס לבד.

אחליף אותה במטרה חדשה של יצירת שפע ושגשוג, עם חלוקת הנטל וההבנה שזה דווקא מצוין לא להיות זאת שתמיד בשליטה, האחראית והבוגרת. מגיע לי לאפשר לעצמי גם לנוח.

קפה מצויר

ואסיים בציטוט של קניה ווסט (יש לקרוא בז'רגון של שפת רחוב, בעדיפות במקצב ראפ):

קניה ווסט

 

אולי תאהבו גם את...

3 תגובות
  • רלי

    19 באפריל 2018 at 11:45 am הגב

    יאבללה כמה שאת מושלמת.
    ללמוד ולהתפתח מכישלונות זה העידן החדש!
    אין תיקרה מעלייך והשמיים הם לא גבול עבורך.
    תהני מכל רגע,אלו הם הזכרונות והחוויות לפסיפס חייך.

  • נתלי תמיר

    19 באפריל 2018 at 9:27 pm הגב

    אהבתי והזדהתי עם הפוסט, לכתוב את הכשלונות שלנו בפרהסיה בעיניי זה החוזק וההצלחה הכי גדולה שלנו

  • נועה

    20 באפריל 2018 at 12:45 am הגב

    את כל כך צודקת בהחלטתך לא לקחת לקוחות שתחושת הבטן אומרת שהם לא נכונים. זה נראה לי לגמרי לא פשוט ליישם את ההחלטה הזאת ברגע האמת, גם בגלל שלא תמיד אנחנו יודעים אם תחושות הבטן שלנו מדויקות או שהן מסוות דברים אחרים שעומדים מאחוריהן (כמו חששות ופחדים שאינם רלוונטיים ועומדים כמכשול בינינו לבין השגת המטרות שלנו). עצם העובדה שאת יודעת להקשיב לתחושות הבטן שלך, שאת מצליחה לזהות מתי הן משמשות כתמרור אזהרה, ושאת לא מפחדת לפעול בהתאם להן גם כשהאינסטינקט הראשוני אומר לנו לנער אותן (כי מה, נסרב לעבודה?) דורשת רגישות, הקשבה לעצמך ואמונה עצמית חזקה. אני חושבת שזה מדהים שאת מצליחה להיות כל כך מדויקת עם עצמך, ולגמרי מקור להשראה ❤

להשארת תגובה