יום הולדת שנה לרומי – תוכנית ב׳

ביום ההולדת של רומי, ב 19.2, ישבנו בחושך וחיכינו שיחזור החשמל, זה לא קרה עד עשר בערב. ב 18:00 עשינו את הדבר החכם שיכולנו: יצאנו מהבית עם כמה עוגות קטנות, נרות ופיג׳מות ונסענו לחברים ברוטשילד. שם, יחד איתם ועם הילדים של כולם עשינו חגיגה קטנה עם פנקייקים ושירים.

כך ציינו את השנה הראשונה של רומי ושלנו כהורים לשתיים:

פחות היסטריים,
יותר נינוחים,
פחות צעירים,
יותר מנוסים ומפוכחים
וגם עייפים. זה כבר הפך לטבע השני שלנו.

 

בחזרה לשבוע לפני יום ההולדת – שולחן המתנות לרומי

אחרי תרדמת ארוכה, יום ההולדת שנה של רומי נתן לשלי ולי דרייב להחזיר את הפקות שולחן המתנות. אך השולחן חוזר בקצב אחר, רגוע יותר, כך שאנחנו נהנה מכל רגע ונתרגש מכל מתנה שבחרנו ונבחר לשים על השולחן.

לפוסט המלא עם פירוט המתנות בקרו בבלוג של שולחן המתנות.

החשמל חזר ורומי חטפה שפעת של שבעה ימים

התכנון שלי לחגוג יום הולדת בגינה מול הבית, עם משפחה, חברים, שולחן מתנות ונשנושים, כמו שעשינו ביום הולדת שנה של עלמה, נמוג.

עברנו לתוכנית ב׳

הבראה מהשפעת וצירוף יום ההולדת של רומי לחגיגות משפחתיות לכבוד יום ההולדת של אח שלי, הידוע בכינויו ״דוד דן״ ושל סבתא מיכל.

בשישי האחרון הצלחנו במשימה והחגיגות הצנועות, אך השמחות יצאו לפועל.

שיחזרתי את ההצלחה עם הקאפקייקס המטריפים שקישטו את שולחן המתנות ואיתגרתי את לירון, Happy D Cakes, להכין קאפקייקס אביביים עם ציון שמות כל החוגגים.

בכלל, החגיגות היו בסימן פחמימות והרבה סוכר, אבל היי יום הולדת זה פעם בשנה, אז מתי נשחרר אם לא ביום הזה?

נראה לי שרומי אפילו הבינה והתרגשה שחוגגים לה. ואני, אני יצאתי שמחה שפרסנו את יום ההולדת שלה על פני חודש שלם.

בשקט בשקט, בין השירים והעוגות, הפסקת החשמל והשפעת חגגתי גם לעצמי.
חגגתי את היותי אמא אוהבת ואדם בפני עצמה שמצליחה לרוב למצוא את הטוב גם לנוכח האתגרים שההורות מציבה מדיי יום.
וגם, ואולי בעיקר, בגלל ההבנה שכל רגע חולף כל כך מהר, אני מצליחה לעצור ולהגיד תודה על מה שיש.

וכשאני שוכחת, אני לוקחת דף ועט וירטואליים וכותבת פוסט בבלוג. תנסו את זה, זה עוזר 🙂

תודה למי שקראה ♥️