האם עצרתן רגע | תרימו לעצמכן

האם אתן עוצרות לשמוח על ההישגים שלכן? על הדברים הטובים? הקטנים?

על כך שהצלחתן להעביר עוד יום בלי להשתגע? ואולי אף לעבור על מיילים, או לעשות סדר בניירת, או לקדם משהו בעבודה?

האם שמחתן יחד עם הילדים שהכינו יצירה מקרטון, בנו אוהל בתוך הסלון, הצליחו להעסיק את עצמם לכמה דקות לבד?

האם עצרתן רגע באמצע הטירוף הזה ואמרתן לעצמכן ״וואלה אני עושה מדהים, הכי טוב שלי״?
זה הרי מצב מטורף והכללים של החיים הנורמליים לא חלים עליו. אני לא ״עובדת מהבית״, אני מנסה להצליח לעבוד מתוך הבית כשהכל בכאוס. זה הבדל ענק.

אז הייתי בטרפת השבוע

עבדתי כל דקה פנויה על בניית האונליין, הייתי חסרת סבלנות לבנות, כעסתי על עצמי, רבתי עם בעלי ולא הצלחתי לעצור ולראות את הטוב.

אז הנה דברים טובים שקרו:

– עשיתי פגישת זום מאירת עיניים עם עדי מורן קיבא
שיצרה לי מפה לפי האסטרולוגיה הסינית והיה מרתק! היא חידדה לי בדיוק את המקום הזה של לעצור שניה ולהנות ממה שיש, ממה שעשיתי, להיות בכאן ועכשיו ולא רק לרוץ קדימה ולחשוב על מה עוד צריך לעשות ועל כך שזה לא מספיק ומה כבר הספקתי. ועוד הרבה דברים אחרים. ממליצה לכן, עדי עושה פיענוח פוטנציאל בצורה אחרת לגמרי וזה מפיל אסימונים.
– יצרתי מוצר חדש מותאם לתקופה, הצלחתי להקליט קורס דיגיטאלי מאפס, לרכוש מנוי בפלטפורמת קורסים ואני עוד מעט מסיימת ועולה לאוויר. וואלה, זה לא מעט בכלל!
– הצלחתי לעשות עם הבנות סדר בחדר שלהן, להתאפס על החלק מהמשימות והשיעורים של עלמה בלמידה מרחוק ולגהץ עשרות יצירות חרוזים.
– בישלתי ויצא אכיל.

מבטיחה לעצמי להיות פחות ביקורתית לעצמי.

מבטיחה לפנות זמן בכאן ועכשיו לדברים שעושים לי טוב ושומרים על השפיות. מוזיקה, ספר, יין, ריקוד, כתיבה, כל מה שישמור על ה well being שלי. כי עכשיו, דווקא עכשיו זה חשוב פי כמה.

אני משתפת אתכן את הפוסט הזה שנרגיש נורמליות כולנו. שנעבור את זה ביחד, שנדע לעצור ולשנות ועשות את מה שיעזור לנו להרגיש טוב יותר. שנראה שכולנו באותה הסירה, שהסבלנות של כולנו על הגבול, שזה קשה, שזה מלחיץ ושבכל הכאוס הזה מותר להישבר ואז לאסוף את עצמנו ולהגיד ״אני מדהימה. אני עושה מה שאני יכולה וזה המון וזה הכי טוב שיש עכשיו״.