החיים זה מה שקורה בזמן ש…
– את טינג׳רית וכל העניין הזה של גיל 30 נראה לך זקן ורחוק נורא.
– את מרגישה שכל החיים עוד לפנייך, ויהיה לך זמן בלתי מוגבל לעשות את מה שאת אוהבת.
– את אמא בפעם הראשונה, ומרגישה ילדה שילדה ילדה, ומי בכלל חשב שזה הגיוני לקחת אחריות על מישהי אחרת ועוד לתמיד.
– את מבינה ששיוויון מוחלט בין המינים זה נכון עד שאת הופכת לאמא. כי חוויית הלידה משנה לך משהו בתפיסת העולם, את מבינה שיש דברים שרק נשים מסוגלות לעבור ויש תחושות, דאגות, התמודדויות ורגשות שרק נשים חוות במלוא העוצמה ויכולות להזדהות ולתמוך אחת בשניה.
– את מבינה שלא משנה עד כמה בן זוגך תומך ואוהב, יש שוני ביניכם וכל אחד תופס את מקומו באיזון החדש שנוצר, ובינתיים החיים… הם קורים תוך כדיי.
– את מבינה שאת של היום כבר לא את של גיל 20. את חכמה הרבה יותר, בוגרת, אוהבת, פחות אגואיסטית, יפה בצורה אחרת, מקבלת את עצמך ביתר אהבה וסלחנות. באותה הנשימה גיל 20 מרגיש כחיים אחרים, והעור המתוח, השיזוף, היופי הנערי, הטיזינג, הסיבוב ראשים, זה כבר לא יקרה. וזה קצת צובט, לפעמים.
– את בת 36 ופתאום גיל 40 קרוב יותר מגיל 30, ואת לא מאמינה איך החיים עוברים, רק אתמול התחתנת והאתמול הזה היה לפני מעל 6 שנים…
– את כבר אמא לשתי בנות וכבר מפנימה (לפחות קצת יותר) שילדה את כבר לא.
– את מבינה סוף סוף את המשפט Be Present באופן עמוק יותר.
ואת מנסה ליישם
ולהיות נוכחת
ולחיות כל רגע ורגע
ולהכיר תודה
ולהיות שמחה ממה שיש
ולשפר ולהשתפר ולעשות טוב
ולא להתמרמר על הקמטים ועל השנים שעוברות מהר
ולא לפספס את הרגעים והחיים בזמן שהם קורים.
ולפעמים גם מצליחה.
אולה
16 בדצמבר 2017 at 8:06 pmמהממת אחת,את כל כך צודקת ❤
אירה
16 בדצמבר 2017 at 8:50 pmתודה יפתי. משמח אותי שהתחברת ♥️
נויה קומיסר
16 בדצמבר 2017 at 10:15 pmיפה ורגיש והעיקר הבריאות כיף להכיר אותך
אירה
16 בדצמבר 2017 at 10:54 pmשימחת אותי ☺️ תודה שקראת ועל התגובה