פריימים של משפחה ואהבה חודש וחצי אחרי הלידה

לפני מספר שבועות עשינו צילומי משפחה עם אלה מילת שמאז צילומי ההריון כבר הפכה לצלמת הבית שלנו ולחברה אהובה. למען האמת, הפעם הצילומים היו בעיקר של הצד הנשי של המשפחה.

הגברים, (כלומר הבעל והחתול) הבליחו למספר תמונות בודדות בשביל לרצות את הצד הנשי וחזרו לעיסוקיהם הגבריים והחתוליים.

חודש וחצי לפני וחודש וחצי אחרי

התמונות יצאו מקסימות בעיניי, טבעיות ויפות ואפילו הצלחתי לא לשפוט את עצמי לחומרה מדיי בעניין המשקל שטרם חזר למספרים שנוח לי איתם.

במשך כמה שבועות לא ידעתי איך אבחר את התמונות הטובות ביותר כי פשוט אהבתי את כולן וגם תהיתי עם עצמי מה אכתוב ואיך אתמצת את חוויית האמהות השניה שלי לכדי פוסט אחד.

השבועות עברו, הבטתי בתמונות וראיתי שרומי גדלה וכבר לא נראית כמו בצילומים ושאם אחכה עוד, בכלל יהיה קשה לזהות אותה. אז החלטתי שפשוט אעלה את כל התמונות ואתן להן לספר את הסיפור בעצמן.

הנה הסיפור שלנו – חודש וחצי אחרי הלידה

הסיפור על אמא שטוב לה.

שלא היסטרית כמו בפעם הקודמת.

שהלב שלה התרחב וכל החששות שהיו לפני הלידה לגבי היכולת שלה לאהוב כל כך עוד ילדה התפוגגו עוד בחדר הלידה.

שגילתה את הקסם של ההתאהבות ממבט ראשון.

שמניקה בבית ובחוץ ולא חושבת על ״מה יגידו״.

שמרגישה בטוחה באמהות שלה.

שיודעת שהקושי עובר ושהחיים לא נעצרים, רק משתנים ודווקא רוב הזמן לטובה.

שיש לה זמן לעצמה, זמן להגשים את החלומות שלה ואפילו כמה שעות של שינה כל יום.

  

שיודעת לבקש עזרה, שלא מרגישה בודדה.

שהילדה הגדולה שלה מרגישה בטוחה באהבה שלה (ושל אבא שלה) ומקבלת יפה את אחותה הקטנה.

שאפילו שיש אתגרים, משפחתיים בעיקר, כי בכל זאת האיזון החדש נבנה לאט לאט ואי אפשר להימנע ממתחים ואי הסכמות, מרגישים את האהבה הגדולה שיש בין כל בני הבית.

זה מה שאני רואה כשמביטה בתמונות ובדיוק ככה אני רוצה לזכור את עצמי בתקופה הנפלאה הזו של חופשת הלידה השניה שלי, מאושרת.

השתתפו בפוסט:

צילום: אלה מילת

חולצת הנקה עם פסים: Peek A Boo Maternity

שרשרת אבנים: Otilyas

שרשרת ורודה: Inbar Yahav

צמידים: Hotcrown, Via Rotshtein

תיק עגלה ושמיכת פסים: Heidi

חיתול טטרה: Nogili

שמיכת פיקניק כוכבים: מיננה

ציפורים דקורטיביים ממתכת: Glyphs

אותיות עם השם "רומי" מעל המיטה: Bandana Shop

עגלה:  Babyzen yoyo

שמלה של עלמה: KidA

בגדים של רומי: לילי ותום

אולי תאהבו גם את...

4 תגובות
  • שש

    24 באפריל 2017 at 7:18 pm הגב

    פוסט כל כך יפה ואמיתי. זוכרת את עצמי בדיוק באותם רגעים! הלחץ בפעם הראשונה והשחרור והקבלה בפעם השניה. ההנקה, ה'מה יגידו', האיזון, הכל…
    והתמונות כל כך יפות!!! ♡♡♡
    גם אני רוצה צלמת הבית:)

  • חן יאקה-שומרון

    25 באפריל 2017 at 11:23 am הגב

    תמונות מקסימות כרגיל, והסיפור ממש ממש מרגש.
    כמעט ועושה חשק לילד מספר 2 🙂
    אפשר גם פוסט על איך את מצליחה לגרום לבעלך גם לשתף פעולה בצילומים?

  • ציפי

    26 באפריל 2017 at 6:34 pm הגב

    מקסים אירה ואפילו מרגש! הצלחתם להעביר בתמונות משפחה מאושרת ואמא מאושרת, שזה בעיני כמעט הכי חשוב. אמא מאושרת היא אמא מכילה, את הכל. את הקל והשמח אבל גם את מה שקשה וכואב. יש בלאגנים, חוסר שינה, חרדות, בעיות חדשות כי יש 2 ילדים, אין מה לעשות, זה כפול דאגות. אבל כתבת 2 דברים נורא חשובים- אמא שהיא לא בודדה, לא לבד, ואמא שיודעת לבקש עזרה. אני חושבת שאלו הדברים הנורא חשובים, שאולי בהתחלה הם פחות מובנים מאליהם- החשיבות שלהם. כשהם אינם הם המקור לבעיות. כשהם ישנם הכל נראה קל יותר וטוב יותר. מאחלת לכם שגם ההמשך יהיה מעולה ומלא בשיתוף ואהבה, בדיוק כמו שהיה עד עכשיו.

  • sarit meiri

    14 במאי 2017 at 9:06 pm הגב

    תמונות מקסימות! אהבתי.

להשארת תגובה