עלמה אכלה פסטה, אבא של עלמה התעלף

ההתחלה דווקא נראתה מבטיחה.

שבת בצהריים, יום יפה. כבר הספקנו לחזור מבית קפה. עלמה והחתולים שיחקו בסלון ואפילו הצלחנו קצת לישון.

עד כאן החרוזים והאידיליה.

image_009

ובכן, רעיון מוזר הגיע לראשי. חשבתי שאם עלמה כבר בת תשעה חודשים, הגיע הזמן שתנסה לאכול בעצמה. החלטנו להכין פסטה ברוטב עגבניות ולתת לה לאכול אותה לבד בפעם הראשונה.

image_012

לבעלי לב חלש שמעדיפים לא לראות את תמונות האימה, אסכם ואומר: מעכשיו ועד החתונה של עלמה אנחנו נאכיל אותה בכפית בעצמנו. אחר כך זו כבר תהיה בעיה של בעלה.

האמיצים מביניכם מוזמנים להמשך הפוסט.

גיא הכין פסטה של ילדים ורוטב עגבניות ממש טעים של גדולים. אני ועלמה השגחנו על הנעשה, טעמנו והיינו מבסוטיות מהתוצאה.

ואז הגיע הזמן לאכול וזה קרה:

image_010

עלמה אכלה פסטה

הידיים של עלמה אכלו פסטה

הרגליים של עלמה אכלו פסטה

האוזניים והאף של אמא של עלמה אכלו פסטה

הרצפה אכלה פסטה

השולחן אכל פסטה

קוזה החתול אכל פסטה

השטיח אכל פסטה (בזכות קוזה החתול, אלא מה)

אבא של עלמה התעלף.

image_011

אם עמדתם בגבורה בתמונות הקשות בלי להזדקק לכדורים להורדת לחץ דם, קבלו את המתכון:

מצרכים:

פסטה – השתמשנו בפתיתים אפויים בצורת חיות של ״סוגת״, אבל אפשר להכין כל פסטה אחרת (למשל, פתיתים) ובתנאי שתהיה מספיק קטנה. את הפסטה בישלנו עד שהיתה רכה מאוד ולא ״אל-דאנטה״, כמו שמכינים למבוגרים.

רכיבים לרוטב:

1 כף שמן זית

1 בצל בינוני קצוץ

2 שיני שום פרוסות

1 כף רסק עגבניות איכותי

1 קופסא 400 גרם עגבניות מרוסקות ממותג איכותי (רצוי איטלקי)

מספר עלים של בזיליקום או טרגון

1/2 כוס מים

1/2 כוס חלב שקדים ו/או אורז

אופן הכנה:

1. שמים מחבת בגודל מתאים על אש בינונית ומטגנים את הבצל בשמן הזית עד שמתחיל להזהיב. מוסיפים את השום ומטגנים שתי דקות נוספות.

2. מכניסים את רסק העגבניות ומטגנים יחדיו שתיים-שלוש דקות כדי לרכך ולהמתיק את טעם הרסק.

3. מוסיפים את העגבניות, את עשב התבלין הנבחר, המים ומעט מלח ופלפל.

4. מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש כך שיתבשל כ-20 דקות במצב של בעבוע עדין. לערבב מדי פעם כדי שלא יישרף.

5. מוסיפים חצי כוס של חלב השקדים ו/או אורז, מביאים לרתיחה ומכבים את האש.

6. טוחנים עד לתערובת חלקה, מקררים ומערבבים עם הפסטה.

7. מניחים לצד המנה 10 חבילות של מגבונים לחים ומקבלים בהכנעה את הרס הבית העתיד לבוא.

בתאבון 😉

image_013

1 תגובה
  • Yehudit Mazor

    23 ביוני 2014 at 1:07 pm הגב

    זה משתפר טיפה בהמשך, אבל שוב הולך פייפן בגיל שנתיים כשהם נכנסים למוד ה "לבד!!!!" ואז אין שום סיכוי להאכיל עם כפית 🙁
    הפתרון הכי טוב, זה האוהלים האלה של איקאה (משום מה לא מוצאת באתר הישראלי כרגע). לפחות הבגדים יוצאים נקיים. הרצפה והשולחן זו כבר בעיה אחרת… http://www.ikea.com/us/en/catalog/products/70179754/

להשארת תגובה