אמהות טוטאלית

מכירות את זה שיש לכן תמונות ממש יפות ואתן רוצות לחבר להן מילים ולבטא כל כך הרבה ממה שאתן מרגישות עד שלא יודעות מאיפה להתחיל?
אז זה מה שקרה לי.

 

במקום להמשיך להיות במחסום כתיבת בלוג (כי באינסטגרם אני מקשקשת לא מעט), החלטתי פשוט לכתוב וייצא מה שייצא.

הרבה דברים עוברים עליי בתקופה המשוגעת הזו – שינויים בעסק, תהליכים של התגברות על מחסומים ארוכי שנים (מבטיחה לכתוב על כך בנפרד כשאצליח), תהיות, הצלחות, כישלונות. הכל קורה ביחד ומצריך תעצומות נפש גדולות.

 

אך לצד כל זה, קרה משהו מדהים באמהות שלי.
מאז תקופת הסגר, צמצום הזמן שלי מחוץ לבית בעשרות אחוזים ובילוי משותף ואינטנסיבי עם הבנות שלי ועם גיא, הצלחתי להיות נוכחת בכאן ועכשיו.
הלב שלי התרחב, המחסומים שהיו לי (ולא ידעתי לזהות אותם) של להיות אמא ממש נוכחת, הלכו והתפוגגו.

הפכתי להיות טוטאלית יותר.

אני רוצה לבלות איתן, אני שמחה כשהן נשארות בבית, אני מחכה לראות אותן כל יום ומתגעגעת אליהן כשהן לא איתי.

האהבה תמיד היתה שם, אבל עכשיו משהו נוסף נפתח. ההתמסרות לאמהות מכורח המצב, הפכה אותי לאמא קרובה, נוכחת ושמחה יותר.

 

אומרים שככל שהילדים גדלים, גם האהבה גדלה, זה בדיוק זה.

באופן שאולי מפתיע, האמהות הטוטאלית לא פגעה בעסק שלי, להפך. יש לי דרייב ורעיונות וכיוונים חדשים ואני מנצלת את הזמן בצורה חכמה יותר. ומהבית.

אולי זה הגיל, אולי זה המצב המשוגע שעשה גם טוב לצד הרע, אבל משהו השתנה.
וזה השתנה לטובה.

התמונות היפות האלה צולמו בחגיגת יום ההולדת 65 של אבא אהוב שלי.

שלושתנו לובשות אוברולים פרחוניים הורסים של abalulu – מותג ישראלי קטן ומהמם של המעצבת ענבל כספי. מוזמנות להיכנס גם לאינסטגרם שלה, הוא מקסים ומלא בתמונות שמעלות חיוך.