האמת מאחורי אמהות מושלמת ופוטוגנית

לאחרונה מגיעות לאוזניי שמועות על כך שהחיים שלי מושלמים מדיי. איך זה ייתכן שבתמונות אני תמיד נראית שמחה ומאושרת, שהבעל שלי מבשל אוכל טעים ולמרות זאת אני רזה מדיי (פחחחחח על הרזה, האוכל של גיא באמת משהו משהו), שיש לי יותר מדיי נעליים (הביאו לי את הראש של מי שאמר זאת!) ושיש לי ילדה מושלמת (טוב, זה נכון).

אז אני רוצה לגלות לכם את הצדדים שלא מצטלמים באופן פוטוגני, או במילים אחרות: מה באמת קורה לאמהות כמוני אחרי שהפנימו שרווקות וזוגיות ה״בסבבה שלהן״ נשארו איפשהו מעבר להרי החיתולים והקיטורים.

זמן לעצמך – תזכירו לי מה זה הדבר הזה? בעצם, רגע, יש את הזמן הזה של שטיפת הכלים, ההליכה הממש איטית לזרוק זבל והדקות שאני גונבת בשביל ללכת לשירותים. הנה הזכרתי לעצמי, תודה.

אוכל – פתאום זה לגמרי הגיוני שיש פסטה ברוטב עגבניות על הקירות, חביתה מרוחה על החתול וסלט בתוך הנעליים של אבא. ואף מילה על הפתי בר שאני אוכלת לבד בחושך.

שירי ילדים – הפיל פיל פיל פילון הזה שלא יודע לדרוך ומתעקש להמשיך לא לדעת לדרוך כל היום בתוך הראש שלי. לפעמים הוא אף עושה לי בושות בעבודה ואני מוצאת את עצמי מזמזמת בישיבה על אבא פיל המבהיל בקול הקרפדה שלי. רק תארו לעצמכם…

זיכרון – בואו נדבר על זה רגע: אין לי שמץ של מושג מה לבשתי/ אכלתי/ אמרתי אתמול. כן, עד כדי כך. אל דאגה, כל מה שקשור לעלמה אני זוכרת יופי. נו, לפחות יש לי תגובה אותנטית ואמיתית כשגיא מגלה בארון עוד שמלה או נעליים – נשבעת, אין לי מושג איך הם הגיעו לשם.

שששש רגע של שקט – תנו לי לבהות בתקרה. הנה, עבר. נמשיך.

מקלחת – להתפנק במים חמים, להסתבן לאט, לחפוף את הראש פעמיים… אחחחח היו ימים. דקה וחצי על השעון – לא תספיקו להגיד ״ג׳ק רובינסון״ ואני כבר אחרי המקלחת עם עלמה על הידיים שמסרקת אותי עם מברשת שיניים.

מניקור/ פדיקור/ גבות/ תספורת/ איפור/ גילוח רגליים – אמחיש בעזרת מונח צבאי: 7 דקות מטכ״ליות להכל. מה שאספיק, אספיק. מזל שאני יודעת לקבל החלטות מהר ולמחוק את המיותר. תספורת? אתחיל אופנה חדשה של שיער פרוע. מניקור? בשביל מה, גם ככה מתקלף. גבות? לגמרי אובררייטד 😉

זרועות – היוש שוורצנגר, הזרועות שלי יותר חזקות משלך. נראה אותך סוחב כל יום על הידיים ״חבילה״ מתפתלת ומלאה בחמידות במשקל של 11 קילו.

שינה – גאה להכריז שעברתי שלב באבולוציה והלילות הבודדים בהם מתמזל מזלי לישון שש שעות רצוף מרגישים כאילו וחזרתי מחופשת בטן גב באיים הקריביים. שווה!

אז מאיפה, אם כך, יש לי זמן לכתוב את הפוסט הזה? אתם צריכים לראות איך אני עושה זאת: השעה אחת בלילה, יד אחת שלי במיטה של עלמה (צאו כבר שיניים, צאו!), יד שניה מחזיקה את האייפון, מקלידה עם האגודל. חבל שחשוך ואני לא יכולה לצלם את השיער הפרוע שלי ואת הפיג׳מה. שיק שיק שיק.

חיים של אמא צעירה – ככה הם נראים באמת. האמת? מבחינתי זה אכן מושלם ;).