בעוד 10 שנים אסתכל בתמונות האלה ולא אזכור את העייפות הכרונית, את התקופה הלחוצה, הדאגות והסטרס, את הקמטים (שבטח בעוד 10 שנים יצחיקו אותי), את 10 הקילו שלא ירדו, עדיין, אחרי שנתיים. את הקיטורים והבכי, הקנאה של הבנות האחת בשניה, הריבים על השוקולד שנאכל לא ברור על ידי מי, ה״אמא אמאאא אמאאאא״ שלא מספיק להדהד 24/7. את הצורך שלי להתחבא במטבח ולאכול דוריטוס בשקט, לבד, לפני...