מי מאיתנו לא מוצא את עצמו מדיי פעם מהרהר על דברים ללא קשר לוגי? תחשבו רגע, עד כמה המחשבות שלכם נודדות בהתאם לנסיבות (הכי יומיומיות): תרנגול ירוק? שמלת ערב? משקפי שמש? סלט? לא בעצם לא בא לי סלט. כזה. כל יום. מאמינה שאני לא המוזרה היחידה.
חולקת אתכם את ההרהורים שלי היום, שהיו קשורים למשקפי שמש של sovaj, רחוב שנקין, עתיד המדינה ובילוי עם חברה.
משקפי שמש
הנה גילוי חדש ונפלא – חברת sovaj השייכת לזוג ישראלי צעיר. מעבר להיותם אנשים מקסימים, משקפי השמש שהם מייבאים (היפים ממש) עשויים מחומרים איכותיים, טבעיים וממוחזרים בחלקם.
בנוסף לכך, 10% מההכנסות נתרמות לפרויקטים ירוקים. זו כבר סיבה מצוינת לבקר בחנות הפופאפ בשנקין (פתוחה עד 23/10) ואחר כך באתר שלהם.
רחוב שנקין
למרות השיפוץ ואולי דווקא בגללו, זה עדיין הרחוב המועדף עליי. משהו באווירה שלו גורם לי להתנתק מהמציאות העגומה שפקדה אותנו לאחרונה.
מה שלוקח אותי להרהור השלישי…
עתיד המדינה
כבר עדיף שהייתי מהרהרת על שלום עולמי, לפחות הייתי משחילה איזו מלכת יופי בדימוס. בכל מקרה, ארשום את עמדתי שחור על גבי הלבן של הבלוג – אין לי ארץ אחרת.
אולי כי אני אופטימית ללא תקנה ואולי כי איפשהו בתוך תוכי אני הילדה הקטנה מאוקראינה שהרגישה באמת שייכת רק כשהגיעה לארץ.
בילוי עם חברה
זה קורה לעתים רחוקות מדיי לאחרונה. הייתי זקוקה לקרן האור הזו היום. נעם וגילי. אורנה ואלה. קוקטייל ועוגיות. שיחת בנות.
מבטיחה לעצמי לעשות זאת יותר ועדיף תוך כדיי שתיית קוקטייל ואכילת עוגיות. ואם אפשר, שיהיה גם קצת יותר שקט וטוב כאן, לכולנו.
איריס סופר שושן
25 באוקטובר 2015 at 10:02 amאירה
המשקפיים מדהימות עליך.
שנית, עמדתך שחור על גבי לבן של הבלוג עשתה לי גולה בגרון ולא יכלתי להמשיך לקרוא כי עיני התמלאו דמעות. וזה אחרי שהופתעתי לשמוע השבוע כמה יקירים היו יורדים בשניה מהארץ וכמה כבר אקטואלי בדרך לשם.
בנימה אופטימית זו אשמח לדעת איזה לק נמרח על צפרנייך הנשיות חח ולומר שאת יפה. ככ יפה. כמו שמאור מזקני צפת שר "הכי יפה בעולם"
נשיקות!
ira khrakovsky
25 באוקטובר 2015 at 11:38 amתודה רבה אהובה, מבינה את המחנק בגרון שחשת. ❤️ לגבי הלק, הוא של Essie לא בטוחה לגבי המספר שלו, הוא בעל גוון ״מרשמלו״