על חור בלב, יום הולדת וגעגוע

אמא שלי, הלוואי והיית כאן.

היינו חוגגות ביחד את יום ההולדת שלי. היית מחבקת ומנשקת את עלמה. ואותי.

לא הייתי חוששת שחלילה יהיה לי סרטן או שסתם איזה נהג מטומטם שנוסע בפראות ידרוס אותי או שיקרה משהו נורא אחר ועלמה תישאר בלי אמא.

אני לא יכולה לשאת את המחשבה שעלמה תישאר בלי אמא. זה לא יקרה לה, לא אתן שיקרה לה מה שקרה לי.

אם היית פה, הייתי מתייעצת איתך ולא עם מאמאזון, כי בשש השנים שחייתי במחיצתך כנראה שעשית משהו טוב. יצאתי דיי בסדר סה״כ.

את הכי חסרה לי מאז שהפכתי לאמא. עכשיו אני מבינה מה פספסתי, איזו אהבה יכולתי לתת לך. אהבה של עיניים נוצצות, פנים זורחות ונשיקות רטובות. אני זוכה לאהבה כזאת מדיי יום ומתמלאת באושר מהול בעצב.

הלוואי והיית כאן והיינו חוגגות ביחד את יום הולדת ה- 33 שלי. נשארת בת 32, עכשיו אני יותר גדולה ממך.

מקווה שאת יודעת כמה אני אוהבת ומגעגעת אלייך. מקווה שאת רואה איזו נכדה מדהימה יש לך.

מקווה שלא ניפגש בקרוב, אפילו שאני כמהה לחיבוק שלך כבר 27 שנים.