יום נישואין 29.7.2014

היום לפני שלוש שנים התחתנו ב״בית אנדרומדה״ ביפו בחתונה הכי כיפית ושמחה אשר הייתי בה (כן, אני אובייקטיבית). כשחזרנו הביתה גיא אמר לי ״הייתי מתחתן איתך ככה שוב גם מחר״. השעה היתה 2:30 בלילה והיינו מאושרים ושיכורים.

לפני שנתיים בזמן הזה נסענו לחגוג את יום הנישואין הראשון שלנו ב״מלון בסקוטי״ בטבריה. רוב הסיכויים שב- 2:30 בלילה גיא נחר ואני לא. כי בנות לא נוחרות.

לפני שנה, עם עלמה בבטן עשינו את דרכינו לאילת. הסתלבטנו במים בריף הדולפינים, אכלנו הרבה יותר מדיי, התלוננו על החום ובמקרה שלי גם על השומנים. ב- 2:30 בלילה כנראה שנחרתי, דחקתי את גיא מהמיטה והכחשתי הכל בבוקר.

ועכשיו, שלוש שנים אחרי החגיגה המדהימה ההיא, השעה 2:30 בלילה, אזעקה.

רצנו לחדר המדרגות בפיג׳מות עם עלמה על הידיים וחיכינו לבומים. עלמה כמובן התעוררה וכבר היה ברור לנו מה זה אומר לגבי המשך הלילה. לבן. מאוד לבן.

אשים לרגע בצד את המציאות העגומה ואתמקד בטוב, לפחות ליום אחד. יש לי אהבה ומשפחה הכי מדהימה שיכולתי לבקש ושום אזעקה לא תהרוס זאת. מזל טוב לנו. רק מקווה שבשנה הבאה ובאלה שאחריה נוכל לישון בשקט ורק נתווכח מי העיר את מי עם הנחירות שלו (הוא אותי כמובן).

אז בשנה הבאה בקריביים, כן? סתם, אפשר גם בבורה בורה, או לפחות בים המלח.

יום המלח. צילום עידו סמיוני יום המלח. צילום עידו סמיוני

For English version visit: http://blogs.timesofisrael.com/anniversary-under-fire/

אין תגובות

להשארת תגובה