שמלות תואמות או ״איך להתגבר על טראומת ילדות״

פעם הייתי ילדה גבוהה ורזה, עם תסרוקת קצרה ובלורית סוררת (סבתא שלי אהבה שלשתינו יש תספורות זהות). אהבתי לאסוף אבנים, לשחק עם הבנים, לבנות ״יצירות״ עם מסמרים וקרשים ולטפס על עצים. לעומתי, אחותי הקטנה ניקה (שקטנה ממני בארבע וחצי שנים), היתה פיה זהובת תלתלים, עם פרצוף מתוק, גומות, אף סולד ושובבות כובשת. היא היתה ילדה מהממת (עד היום היא כזו)...

4
להמשך קריאה