איך הפכתי למבוגרת ואיך הטינייג׳רית שהייתי מלגלגת לי מתחת לשפם

 

אז איך זה קרה והפכתי למבוגרת ואיך הטינייג׳רית שהייתי מלגלגת לי עכשיו מתחת לשפם

2. חצילים. בכל צורה, אני שלכם.

3. אני סופרת עד שלוש! לא מאמינה על עצמי שהמשפט הזה יצא מפי. בוז עליי.

4. הסימנים הכחולים, החבורות, השריטות כבר לא סימני גאווה ולא בא לי להתגאות בפלסטר של נסיכות כי חתכתי את האצבע במבצע הירואי של חיתוך סלט.

5. אני הולכת לאסיפת הורים. בתור הורה.

6. אני אוהבת מרציפן (ישמור השם).

7. אני לא עושה פרצוף של גועל על אניס. נשבעת.

8. אני כבר לא שוקלת 48 קילו ולא יכולה לאכול באמצע הלילה המבורגר, גלידה, פיצה ועוגת שוקולד ולא להשמין בגרם.

9. אני מצקצקת כשרואה ברחוב טינייג׳ריות לבושות ב״מכנסי תחתונים״ ומסננת ״אין מצב שאתן לבנות שלי להתלבש ככה ויהי מה!״. נו, נו.

10. כשאני שומעת על אתגר של הורים מול ילדים, אני קודם כל מזדהה עם הצד של ההורים. מתי ואיך זה קרה בדיוק?

11. תסגור את החלון, עוד נחטוף אנגינה! אם תשאלו, סביר שאכחיש שאמרתי את זה.

12. אני חיה על אדי שינה והעולם שותק. כלומר, אני אפילו מתפקדת לא רע עם היעדר של מאות שעות שינה. איך זה בכלל אפשרי מבחינת החוקים הפיזיקליים?

13. אני לא זוכרת שום סעיף שכתבתי מעל הנוכחי.

14. כמו כן, משקפיים. כן, הגיע גם הזמן שלכם.

15. אני משתמשת במילים כמו מגניב, מדליק, אחלה, סבבה ונראה לי שתכף אהיה כל כך לא רלוונטית שלא אבין אף מילה בשיח של בני נוער באינסטגרם. כן, הרגע השתמשתי במילה ״שיח״ בהקשר של אינסטגרם.

אם אעשה אבחון עצמי, כנראה אגלה שבעצם, אני כבר בת 70.