פורים ראשון כאמא לשתיים ותחפושות קלילות של חד קרן ואינדיאנית

ב 19.2.2017 ילדתי את רומי. היתה לי לידה נפלאה, בדיוק כמו שקיוויתי ודמיינתי ומבטיחה שאכתוב על כך בקרוב. אך בינתיים מה שמעסיק אותי (מעבר להבדלים התהומיים בין חוויית ההורות בפעם השניה לעומת הפעם הראשונה) זה חג פורים.

התרכזתי בלתת את מירב תשומת הלב שלי לעלמה, בשביל שיהיה לה חג כמה שיותר שמח. הסברנו לה (גיא ואני) שהיא אהובה אפילו לא טיפה פחות מאשר לפני שלושה שבועות. דאגתי לבלות איתה, רק שתינו יחד. קבענו תוכניות ופעילויות פורימיות עם המשפחה המורחבת ודאגנו לתת לה תשומת לב ביחד ובנפרד כמה שרק אפשר.

האם הצלחנו? לא בטוחה.

בכל זאת, טלטלה עברה על עולמה וההסתגלות מחדש דורשת פרק זמן ארוך יותר משלושה שבועות. עיקר הקושי כרגע הוא חלוקת תשומת הלב מחדש וכמה שנשתדל, נתאמץ ונסובב את זה, האיזון המשפחתי שלנו השתנה והילדה הבכורה כבר לא היחידה במרכז העולם.

אחזור לפורים.

מה שבטוח שעם התחפושות (הממש פשוטות) הצלחתי. חיוכים, שמחה והתלהבות נרשמו מהכיוון של עלמה. למען האמת היא בעיקר אהבה את שלב האיפור, אך גם התחפושות עשו את שלהן.

וידוי:

כיאה ל״אמא שוקעת״ בכל הקשור למלאכת יד, ויתרתי מראש על יצירת תחפושות בעצמי ופשוט קניתי הכל. רומי אגב ״התחפשה״ לחיפושית. כלומר היא חבשה כובע של חיפושית, יותר נכון כובע ורוד עם אוזניים שהציץ מתוך המנשא שלי. אשה אחת בקניון בכלל חשבה שזה כלב. אבל היי, רומי לא התלוננה וישנה בשלווה במנשא, כך שאני מכתירה את ״התחפושת״ כהצלחה.

לעלמה לעומת זאת, היו שתי תחפושות – אינדיאנית וחד קרן. את תחפושת האינדיאנית הרכבתי ברגע האחרון מפריטים שקניתי בחנות ילדים ליד הבית, בתוספת שרשרת מארון התכשיטים שלי. את שמלת החד קרן קניתי מראש בעלי אקספרס והוספתי לה קשת של יוצרת מקומית, נועה סטוקלין, בעלת ״יצירתילי״.

בשביל לשכנע את עלמה להצטלם, הבטחתי לה ״צילומי אופנה כמו של אמא״. זה עבד לתחפושת של החד קרן. לאינדיאנית, לצערי, כבר לא נשארה לה סבלנות ונאלצנו לקפח את העם האינדיאני ולהסתפק בצילומים מהאייפון שלי.

סה"כ נראה כי צלחנו את פורים בהצלחה. אולי בפורים הבא אף אצטרף למחנה האמהות המשקיעות ואארגן תחפושת משפחתית של חדי קרן אינדיאניים.

אולי תאהבו גם את...

אין תגובות

להשארת תגובה